שאלות לשאול את סבא וסבתא כשאתם כבר מבוגרים: 40 שאלות, עם שאלות ההמשך שמוציאות את הסיפור

שאלתם את סבא שלכם איך הייתה הילדות שלו, והוא אמר: "אה, רגילה. לא היה לנו הרבה." ואז שאל אם אתם רוצים עוד עוגה. זה לא כישלון. זה מה ששאלה ראשונה מקבלת: הסיכום שהוא נתן כבר מאה פעם.

הסיפור נמצא שאלה אחת פנימה. "מה לא היה לכם?" "נעליים במידה, בעיקר. אחי קיבל אותן קודם." עכשיו אתם במקום כלשהו. הרשימה הזאת נותנת לכם ארבעים שאלות לשאול את סבא וסבתא, ולכל קבוצה את סוג שאלת ההמשך שהופכת תשובה קצרה למשהו שתרצו לשמוע שוב בעוד עשרים שנה.

היא נכתבה לנכדים בוגרים – אלה שיכולים לנסוע אליהם בשבת, לשבת שעה ולשאול על השנים הקשות לא פחות מעל המצחיקות. אם ילד צעיר הוא זה ששואל, 30 השאלות האלה שילדים יכולים לשאול נכתבו בשבילו. אם אתם מתכננים ראיון סיפור חיים מלא עם הורה, התחילו ב50 שאלות לראיון סיפור חיים.

איך להשתמש ברשימה

אל תביאו את כל הארבעים. בחרו שלוש שמתאימות לאדם, ותכננו להקדיש את רוב הזמן למה שבא אחריהן. כמה דברים עוזרים:

• שאלו על דברים שהם יכולים לדמיין. רחוב, מטבח, מדים, בוס. שאלות קונקרטיות מקבלות תשובות קונקרטיות.
• הקשיבו לפרט המוזר. המילה שהם חוזרים עליה, השם שהם מזכירים פעם אחת וממשיכים הלאה, הצחוק לפני משפט. זו שאלת ההמשך שלכם.
• תנו לשתיקה לשבת. ספרו עד חמש לפני שאתם ממלאים הפסקה. מספרים מבוגרים לוקחים לא פעם תנופה לפני החלק הטוב.
• הסכימו קודם על ההקלטה. שאלו אם זה בסדר להקליט, ושימו את הטלפון במקום שאף אחד מכם לא צריך להסתכל עליו.

יש ראיות טובות מאחורי ההרגל של שאלות המשך. בסדרה של מחקרי שיחה, אנשים ששאלו יותר שאלות המשך היו אהודים יותר על בן השיח שלהם, כי שאלת המשך מראה שבאמת הקשבת (Huang et al., 2017). סבתא שלכם לא צריכה מחקר כדי לשים לב. היא פשוט תמשיך לדבר.

מאיפה הם התחילו: 8 שאלות על ילדות

1. איך נראה הבית שגדלת בו מהרחוב?
2. איזה חדר היה החם, ומי בדרך כלל היה בו?
3. מה אכלתם ביום חול רגיל?
4. מי היה השכן שכולם דיברו עליו?
5. מה הרשו לכם לעשות שהיום לא מרשים לילדים?
6. על מה קיבלת עונש?
7. איזה מבוגר מחוץ למשפחה אהבת להיות לידו?
8. איזה צליל או ריח מחזיר אותך ישר לשם?

שאלת ההמשך שחשובה: חזרו לשם עצם שהם השתמשו בו. "אמרת שהחדר החם היה המטבח. מי בישל? על מה דיברו?" דבר קונקרטי אחד, שנשאל עליו פעמיים, שווה יותר מחמש שאלות חדשות. אם הבית של הילדות נפתח, 25 שאלות על הבית שבו גדלו ישאירו אתכם שם.

בית ספר, חברים והתבגרות: 7 שאלות

9. איך הגעת לבית הספר, ועם מי הלכת?
10. על איזה מורה את/ה עדיין חושב/ת?
11. מי היה החבר הכי טוב שלך בגיל שתים-עשרה, ומה עשיתם יחד?
12. מה רצית להיות כשתגדל/י?
13. מה הדבר הראשון שקנית בכסף שלך?
14. מה בני נוער עשו בליל שישי במקום שגרת בו?
15. מתי הרגשת בפעם הראשונה מבוגר/ת?

שאלת ההמשך שחשובה: "מה קרה להם?" חברים ומורים בסיפור נעלמים לא פעם באמצע משפט. לשאול לאן הם הלכו פותח סיפור שני, ולפעמים גם מפגש מחודש.

עבודה והשנים שבנו חיים: 7 שאלות

16. מה הייתה העבודה האמיתית הראשונה שלך, ואיך השגת אותה?
17. איך נראה יום עבודה רגיל, שעה אחרי שעה?
18. מי לימד אותך הכי הרבה בעבודה?
19. מה הייתה השנה הכי קשה שלך מבחינת כסף?
20. הייתה עבודה שכמעט לקחת?
21. על מה היית גאה בשקט, ואף אחד לא שם לב?
22. מתי הפסקת לעבוד, ולמה התגעגעת?

שאלת ההמשך שחשובה: "תראה לי עם הידיים." שאלו איך הם באמת עשו את הדבר: מיינו דואר, גזרו בד, איזנו את הספרים. הפרט הפיזי הוא המקום שבו חיי עבודה מתעוררים. יש כאן עוד שאלות על חיי העבודה שלהם.

אהבה, משפחה ובית: 8 שאלות

23. איך הכרת את סבתא או את סבא, ומה שמת לב אליו קודם?
24. מה ההורים שלך חשבו עליהם?
25. איפה גרתם כשרק התחתנתם?
26. מה את/ה זוכר/ת מהיום שבו אמא או אבא שלי נולדו?
27. איך נראתה חופשה משפחתית כשהילדים שלך היו קטנים?
28. על מה רבתם כזוג, ואיך השלמתם?
29. מי מהילדים שלך הכי דומה לך?
30. איזו מסורת משפחתית התחלת בעצמך?

שאלת ההמשך שחשובה: "ומה ענית?" סיפורי אהבה מסופרים לא פעם כסיכומים ("פשוט ידענו"). בקשו את המילים עצמן של השיחה הראשונה, של ההצעה, של שיחת הטלפון להורים. בדרך כלל הם זוכרים יותר ממה שהם מצפים.

מקומות, מעברים והעולם הרחב: 5 שאלות

31. איפה גרת, לפי הסדר, ולמה עזבת כל מקום?
32. מה הבאת איתך כשעברת?
33. על איזה אירוע בחדשות את/ה זוכר/ת בדיוק איפה היית?
34. מה השתנה הכי הרבה בעיר שלך בזמן שגרת בה?
35. לאיזה מקום היית חוזר/ת ליום אחד?

שאלת ההמשך שחשובה: "מי נפרד ממך?" מעבר הוא סיפור על האנשים שנשארו מאחור לא פחות מעל המקום. אם המשפחה שלכם הגיעה מארץ אחרת, לא פעם כאן מחכים הסיפורים הכי גדולים.

מבט לאחור, מבט קדימה: 5 שאלות

36. מה את/ה יודע/ת היום שהיית רוצה לדעת בגיל שלושים?
37. על מה את/ה שמח/ה שלא דאגת?
38. מה היית רוצה שהנכדים ימשיכו לעשות במשפחה הזאת?
39. מה סיפור עליך שאף אחד במשפחה לא שמע?
40. מה את/ה רוצה לשאול אותי?

שאלת ההמשך שחשובה: "מתי למדת את זה?" עצה היא סיכום של סיפור. לשאול מאיפה היא באה מוציא בדרך כלל את הסיפור.

השאלה האחרונה, מספר 40, היא לא תרגיל. שיחות עובדות הכי טוב כשהן הולכות לשני הכיוונים, ולסבים ולסבתות יש לא פעם דברים שהם תוהים עליכם כבר שנים.

כששאלה נוחתת במקום קשה

בכל חיים ארוכים יש פרקים שאנשים לא פותחים בקלות: מלחמה, הורה שעזב, ילד שמת, מעבר שלא נבחר. שאלה על תלוש מזון מימי הצנע או על בית יכולה להוביל לשם בלי אזהרה. אם זה קורה, האטו. אפשר להגיד "לא חייבים לדבר על זה", ולהתכוון. אפשר גם פשוט להקשיב, בלי לכוון ליותר פרטים ממה שהם מציעים.

תנו להם להחליט כמה רחוק ללכת. יש אנשים שחיכו שנים שמישהו ישאל; אחרים יחליפו נושא, וגם זו תשובה. אם הם רוצים שחלק יישאר מחוץ להקלטה, השאירו אותו בחוץ.

איך לשמוע את שאלת ההמשך ברגע

שאלות ההמשך למעלה הן דפוסים, לא תסריט. הטובה ביותר תמיד מגיעה ממה שסבא או סבתא אמרו הרגע, במילים שלהם. שלושה הרגלים עוזרים:

• חזרו על המילה שלהם. "המחסן?" היא שאלת המשך שלמה. היא אומרת להם ששמעתם, ומבקשת עוד.
• בקשו את הסצנה, לא את הדעה. "איך זה היה?" מזמין סיכום. "איפה עמדת?" מזמין זיכרון.
• שמרו רשימה לפעם הבאה. תשמעו יותר חוטים ממה שתוכלו לעקוב אחריהם. רשמו אותם אחר כך; הם השאלות הראשונות של השבוע הבא.

למבט מעמיק יותר על המלאכה, המדריך שלנו לשאלת המשך טובה עובר עליה צעד אחר צעד.

לשמור את מה שהם מספרים

הקלטה בטלפון היא התחלה טובה, אבל שעה של אודיו בלי שמות בתוכה קשה לחזור אליה. סיפורים מהסלון של גלואו נבנה בדיוק לשיחה כזאת: אתם יושבים יחד ושואלים, טלפון אחד על השולחן, ואחר כך גלואו מחלקת את השיחה לסיפורים, מסמנת מי אמר מה, מתייגת את האנשים, המקומות והשנים, ומציעה שאלות המשך לפעם הבאה. סבא או סבתא לא צריכים אפליקציה. שניכם מסכימים לפני שזה מקליט, סבא או סבתא שומעים ראשונים ויכולים להסיר כל חלק, ושום דבר לעולם לא נוצר בקול שלהם. גם שאר המשפחה יכולה להוסיף שאלות לפעם הבאה.

במה שלא תשתמשו, רשמו את התאריך ומי היה בחדר, ושמרו את החוטים שלא הגעתם אליהם.

דבר אחד לעשות השבוע

בחרו שלוש שאלות מהרשימה. מתחת לכל אחת, כתבו שאלת המשך אחת שהייתם רוצים לשאול. ואז התקשרו לסבתא או לסבא ושאלו מתי אפשר לבוא לשעה. לא צריך עדיין את שלושים ושבע האחרות. צריך רק להתחיל.