שומר/ת הזיכרונות

הכלים שמפוזרים לכם בין הטלפון לתיקיות

יש לכם תיקייה ב-Google Drive שאף אחד אחר לא פותח, אלבום ב-Shutterfly שנעצר ב-2019, מינוי StoryWorth שנשאר באמצע, הקלטות קוליות שהקלטתם בטלפון אחרי ארוחות שישי, וקופסת נעליים של שקופיות שאף אחד לא נגע בה מאז שההורים עברו דירה. כל כלי מחזיק חתיכה אחת מהסיפור. אף אחד מהם לא מדבר עם האחרים, ואתם היחידים שיודעים איפה כל דבר נמצא.

זה אומר שהפרויקט נתקע כשאתם נתקעים – וקרובי המשפחה שאולי באמת היו תורמים אף פעם לא מוצאים דרך להיכנס.

מה מקבלים עם Glow

מקום אחד לכל מה שהמשפחה כבר יצרה

תמונות מודפסות סרוקות, מסמכים ותמונות מגלריית הטלפון נמצאים בארכיון משפחתי אחד – כך שתמונת יום ההולדת והסיפור שמאחוריה יושבים יחד, לא בשתי אפליקציות שונות.

דרך לשתף גם קרובים מהססים

קרוב המשפחה שלא יפתח חשבון יכול לפתוח קישור אורח מוואטסאפ ולהוסיף סיפור לתמונה אחת – בלי להוריד כלום, בלי סיסמה, ובלי שתצטרכו לתת לו תמיכה טכנית.

קולות שמחוברים לתמונות שהם שייכים אליהן

כשאתם יושבים עם אבא שלכם מול תמונה מהעבודה הראשונה שלו, אפשר להקליט הודעה קולית ישירות על התמונה ב-Glow – כך שהסיפור והתמונה נשארים יחד לכל מי שיפתח את הארכיון בעתיד.

ארכיון משפחתי שיותר מאדם אחד יכול לבנות

אתם מזמינים בני משפחה להצטרף לארכיון, והם יכולים להוסיף תמונות וסיפורים משלהם – כך שהפרויקט לא קורס אם אתם לוקחים חודש הפסקה.

משהו שיכול לצמוח לסיפור חיים שלם

הארכיון שאתם בונים עכשיו הופך לבסיס לכל מה שיבוא אחר כך – מצב הנצחה, דפי סיפור עשירים יותר ודרכים נוספות לשתף את החיים של אדם נמצאים בתוכנית העבודה, והמשפחות המייסדות משפיעות על מה שייבנה.

סיבה להתחיל בשבת הקרובה, לא מתישהו

לא צריך תוכנית מלאה או משפחה משתפת פעולה כדי להתחיל – תמונה אחת עם הודעה קולית אחת שהוקלטה עליה היא התחלה אמיתית, והארכיון גדל משם.

איך זה נראה בשבוע שלכם

אתם מוצאים תמונה ישנה של הדירה הראשונה של סבתא ומעלים אותה מגלריית הטלפון. ישר על התמונה אתם מקליטים הודעה קולית שבה היא מספרת לכם כמה שכר דירה שילמה ב-1962 – במקום שההקלטה הזאת תישאר קבורה בהקלטות הקוליות שלכם, שם אף אחד לא ימצא אותה לעולם.

לבת הדודה שלכם בעיר אחרת יש שלוש תמונות מכינוס משפחתי שלא ידעתם שקיימות. אתם מזמינים אותה כבת משפחה, והיא מוסיפה אותן בעצמה – לא צריך לחפש קבצים מצורפים במייל או לזכור להעביר משהו.

הדוד שלכם לא יצטרף לשום דבר שדורש התחברות. אתם שולחים לו קישור אורח לתמונה אחת – זו שלו ושל סבא בבקתת הדייגים – והוא מוסיף את הסיפור בתשובה באורך של הודעה, בלי לפתוח חשבון אף פעם.

אתם מחפשים בארכיון את השם של סבא ומוצאים כל תמונה וכל סיפור שמזכירים אותו, גם כאלה שבת הדודה הוסיפה בשבוע שעבר. אתם כבר לא האינדקס.

בפעם הבאה שאמא אומרת בארוחת ערב משהו שצריך לתעד, אתם פותחים את התמונה שהוא שייך אליה ומקליטים אותו שם – כך שהוא נכנס לארכיון במקום להיעלם בתוך הטלפון.

התחילו לבנות את הארכיון המשפחתי שלכם השבוע

החלון פתוח. האדם שיודע מאיפה המשפחה באה, או איך הבית הריח, או למה כולם הפסיקו לדבר עם הענף ההוא של המשפחה – האדם הזה עדיין יכול לספר לכם. החלקים מפוזרים וקשה יותר ויותר למצוא אותם, אבל לא צריך את כולם כדי להתחיל.

התחילו עם תמונה אחת וסיפור אחד שהוקלט עליה. אחר כך הזמינו בן משפחה אחד להוסיף את שלו. אם אתם לא בטוחים איך לפתוח את השיחה, השאלות האלה לשאול את ההורים כל עוד אפשר הן נקודת התחלה טובה. הצטרפו למשפחות המייסדות ב-Glow ובנו את זה כל עוד האנשים שזוכרים עדיין כאן.