יום ההולדת הראשון אחרי מוות: דרכים לזכור יחד

זה ביומן בטלפון, כמו תמיד. התראה קטנה שבוע לפני: "יום הולדת לאבא." שכחתם שזה עדיין יהיה שם. עכשיו אתם מסתכלים על זה ותוהים אם עוד מישהו במשפחה חשב מה יקרה ביום הזה השנה.

אין דרך נכונה לעבור את יום ההולדת הראשון אחרי מוות. משפחות רבות מגלות שעוזר לדבר על היום מראש, לשמור על תוכניות קטנות וגמישות, לבחור דרך פשוטה אחת לזכור את האדם יחד, ולתת לכל אחד רשות לשנות את דעתו ביום עצמו. חלק ירצו להתכנס. חלק ירצו יום שקט. שתי הדרכים הן דרך לזכור.

למה יום ההולדת הראשון יכול להיות כל כך קשה

ימי הולדת הם על אדם, לא על אירוע. במשך שנים היום הזה היה שיחת טלפון, כרטיס, עוגה עם יותר מדי נרות, בדיחה מוכרת. השנה, לטקסים הקטנים האלה אין לאן ללכת.

הימים שלפני הם לא פעם קשים יותר מהיום עצמו. אולי תמצאו את עצמכם חוששים ממנו, מרגישים שטוחים, או לא מרגישים הרבה בכלל. ואז היום מגיע, ועשוי להפתיע אתכם לכל כיוון. שום דבר מזה לא לא בסדר.

מתחילים בלדבר על זה, שבוע-שבועיים מראש

משפחות נמנעות לא פעם מהשיחה, כל אחד דואג להעציב את האחרים. ואז היום מגיע וכל אחד לבד איתו. הודעה קצרה ועדינה יכולה לפתוח את הדלת:

• "יום ההולדת של אמא מתקרב. חשבתי על זה. גם את?"
• "היית רוצה שנעשה משהו יחד, או שאת מעדיפה לשמור את זה שקט השנה?"
• "יש משהו שהיית רוצה לעשות שהיא הייתה אוהבת?"

צפו לתשובות שונות. אח אחד ירצה ארוחת ערב; אחות אחרת תרצה להיות לבד. לא צריך שכולם יסכימו על תוכנית אחת. אפשר להציע משהו ולתת לאנשים לבוא אם הם רוצים.

כשהמשפחה לא מסכימה

אבל כמעט אף פעם לא נראה אותו דבר אצל שני אנשים, גם באותה משפחה. אלמנה אולי תרצה בית מלא; בן בוגר אולי ירצה לבלות את היום בריצה לבד. מתבגרת אולי תרצה ללכת לבית הספר כרגיל. כמה דרכים מעשיות לעבור את זה:

• הפרידו את החלק ה"משותף" משאר היום. שעה בצהריים, וכולם חופשיים לפני ואחרי.
• הציעו, אל תחייבו. "נהיה בבית מארבע. בואו אם בא לכם, וזה בסדר גמור אם לא."
• תנו לאדם הכי קרוב להוביל. לרוב זה בן או בת הזוג או הורה. שאלו אותם קודם, ולכו לפי רצונם ככל שאפשר.

אם יום ההולדת מגיע זמן קצר מאוד אחרי המוות

לפעמים יום ההולדת הראשון נופל שבועות ספורים אחרי ההלוויה – אולי עוד בתוך השלושים – כשהכול עדיין חשוף והמשימות המעשיות עוד נערמות. זה בסדר לשמור עליו קטן מאוד הפעם: נר, כמה מילים, שיחת טלפון בין האחים. אפשר לציין אותו באופן מלא יותר בשנה הבאה, או בכלל לא. ואם הוא נופל קרוב לאזכרה של השנה, אפשר גם לחבר ביניהם, או להשאיר כל יום לעצמו. אין מועד אחרון לזכירה.

דרכים לציין את היום יחד

שמרו על פשטות. הדברים הקטנים הם בדרך כלל אלה שאנשים זוכרים.

• בשלו את הארוחה האהובה עליהם. לפי המתכון שלהם אם יש לכם, גם אם היא לא יוצאת בדיוק כמו שצריך.
• לכו למקום שהם אהבו. הליכה שהם עשו כל שבת, בית קפה, חוף, מגרש כדורגל.
• שתפו סיפור אחד כל אחד. סבב סביב השולחן: זיכרון מצחיק, רגע שאתם חושבים עליו הרבה, משהו שאף פעם לא אמרתם להם.
• דפדפו בתמונות. בחרו תמונות מימי ההולדת שלהם לאורך השנים.
• השמיעו את המוזיקה שלהם. התקליט ששחקו עד שנשחק, השיר שתמיד שרו באוטו.
• הדליקו נר, אם זה מתאים למשפחה ולמסורת שלכם.
• עלו לקבר, או בקרו במקום שבו מונח האפר, אם יש כזה ואם זה מרגיש נכון.
• תנו בשמם. תרומה, בוקר של התנדבות, או מעשה טוב קטן שהם היו עושים.

גם אמונה ותרבות מעצבות את היום הזה. להרבה מסורות יש דרכים משלהן לזכור, ומשפחות רבות מציינות גם את יום הפטירה בדרך מסוימת – אזכרה, יארצייט, עלייה לקבר, קדיש. לכו לפי מה שמרגיש נכון למשפחה שלכם, ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם שיש רק דרך נכונה אחת.

דרכים לעבור אותו בשקט

לא כולם רוצים חברה. כמה דרכים שקטות לשמור את היום:

• כתבו להם מכתב, או כרטיס ברכה ליום הולדת, ואמרו מה שהייתם אומרים אם הייתם יכולים.
• הקשיבו להודעה קולית או צפו בסרטון שלהם, אם יש לכם ואם אתם מרגישים מוכנים.
• הקדישו שעה למשהו שהם לימדו אתכם: גינון, אפייה, תיקון אופניים.
• קחו יום חופש, או שמרו על השגרה, מה שמרגיש יציב יותר.
• ספרו לחבר קרוב שזה היום, גם אם אתם לא רוצים לדבר.

זה גם בסדר לתת ליום לעבור עם מעט טקס או בלי בכלל. זכירה לא צריכה להיות מתוזמנת כדי להיות אמיתית.

לשתף ילדים

ילדים שמים לב לא פעם ליותר ממה שמבוגרים מצפים. אולי יהיו להם שאלות, או דאגות אם זה בסדר לשמוח ביום הזה.

1. ספרו להם מראש. "בשבת היה אמור להיות יום ההולדת של סבא. נכין את הפנקייקים שהוא אהב ונסתכל בכמה תמונות."
2. תנו להם תפקיד קטן אחד. לצייר כרטיס, לבחור תמונה, לבחור את הקינוח.
3. תנו לרגשות להתערבב. זה בסדר לצחוק על הבדיחות הנוראיות של סבא ולהיות עצובים באותה שעה.
4. ענו בפשטות ובכנות. השתמשו במילה "מת" ולא בביטויים שיכולים לבלבל ילדים צעירים.

לשתף משפחה שגרה רחוק

קרובים בערים או בארצות אחרות יכולים להרגיש את היום בחדות מיוחדת, כי הם מתאבלים רחוק מכל השאר. כמה דרכים להכניס אותם:

• קבעו שעה שבה כולם, איפה שהם, מדליקים נר או מרימים כוסית.
• קיימו שיחת וידאו קצרה שבה כל אחד משתף זיכרון.
• בקשו מכולם לשלוח מראש תמונה אחת ושורה אחת על האדם, ואספו אותן במקום אחד.

הרעיון האחרון יכול להפוך למשהו שנשאר. ב-Glow, מצב הזיכרון נותן לאדם דף "לזכרו" בתוך המרחב המשפחתי הפרטי שלכם, עם ספר תנחומים ונר. בני המשפחה יכולים להוסיף תמונות וסיפורים, ולהשאיר תגובות בכתב, בקול או בווידאו, כך שבן דוד בחו"ל יכול להוסיף את הזיכרון שלו לאותו מקום כמו כולם.

שאלות עדינות לשיתוף סיפורים ביום עצמו

אם השיחה נתקעת, אלה יכולות לעזור:

• "מה זיכרון יום ההולדת האהוב עליך איתם?"
• "מה הם היו רוצים לעשות היום?"
• "מה משהו שהם נהגו להגיד שאתה עדיין שומע בראש?"
• "במה הם תמיד טעו, ואהבנו אותם בגלל זה?"
• "מה משהו שלהם שאתה משתמש בו או שומר קרוב?"

רשמו כמה מהתשובות, או הקליטו אותן בהסכמת כולם. סיפורים שמסופרים בימים כאלה הם לא פעם כאלה שאנשים לא שיתפו קודם.

לשמור גם על עצמכם

תכננו משהו עדין לערב, אחרי כל מה שיקרה ביום: אמבטיה, סרט מוכר, חבר בטלפון. תאכלו משהו. צפו להיות עייפים.

אצל אנשים רבים, האבל מגיע בגלים, וימי שנה וימי הולדת יכולים להביא גל חזק. אם המשקל לא מתרכך, או שקשה לכם לעבור ימים רגילים, יכול לעזור לדבר עם יועץ אבל או עם רופא המשפחה.

אם קשה לכם להתמודד או שיש לכם מחשבות לפגוע בעצמכם, פנו בבקשה עכשיו. בישראל, ער״ן זמינים בטלפון 1201. בארצות הברית, התקשרו או שלחו הודעה ל-988. בבריטניה ובאירלנד, Samaritans במספר 116 123. במקומות אחרים, פנו לשירותי החירום המקומיים או מצאו קו סיוע חינמי ב-findahelpline.com.

ימי ההולדת שאחרי

יש משפחות ששומרות על אותו טקס קטן כל שנה: אותה ארוחה, אותה הליכה, אותה הרמת כוסית. אחרות נותנות לו להשתנות עם הזמן. יום ההולדת הראשון לא חייב לקבוע את הדפוס לתמיד. מותר לכם לנסות משהו השנה ולעשות אחרת בשנה הבאה.

הצעד הבא שלכם

שלחו השבוע הודעה אחת לאדם הכי קרוב אליכם שגם אהב אותם: "יום ההולדת שלו מתקרב. היית רוצה שנעשה משהו יחד, או לשמור את זה שקט?" מה שלא יענו, תדעו שלא תעברו את היום לבד.