רעיונות למתנות תנחומים: מה לתת למשפחה אבלה במקום פרחים

אתם עומדים כבר עשר דקות מול מדף הכרטיסים ושום דבר לא מרגיש נכון. הפרחים נראים קלים מדי, השוקולדים עליזים מדי, וכל כרטיס נקרא כאילו נכתב על אובדן של זר. בינתיים, המשפחה שאתם חושבים עליה נמצאת בבית, ממיינת ניירת, מאכילה אנשים ומנסה לזכור לאכול בעצמה. אתם רוצים לשלוח משהו שבאמת עוזר. המדריך הזה נועד לרגע הזה.

רעיונות המתנה האלה הולכים מעבר לזר – לא כי פרחים זה לא בסדר, אלא כי יש דברים שעוזרים יותר, מחזיקים יותר זמן ואומרים אני רואה דווקא אתכם. חלקם לוקחים חמש דקות. חלקם דורשים קצת תיאום. את כולם אתם יכולים להתאים לעצמכם.

שמונה רעיונות למתנות תנחומים שאומרים יותר מפרחים

למתנות השימושיות ביותר יש תכונה אחת משותפת: הן מזכירות בשמו את האדם שנפטר, ומציעות משהו שהמשפחה באמת צריכה בימים ובשבועות שלפניה. זה כל המבחן.

1. ארוחה – עם פתק שאומר שלא צריך להחזיר את הכלי

אוכל הוא המתנה המעשית ביותר בשבועיים הראשונים, כשהמשפחה מתמודדת עם סידורים, עם מבקרים ועם ההלם של עצמה. הביאו משהו שאפשר להקפיא – מרק, פשטידה, מגש של מה שאתם יודעים להכין טוב. כתבו בטוש על הקופסה: לא צריך להחזיר. דבר אחד פחות לעקוב אחריו.

טיפ מעשי: אם אתם מכירים חברים נוספים שרוצים לעזור, פרסו את הארוחות על פני זמן. לוח משותף אומר שהמשפחה מקבלת ארוחה טובה אחת כל ארבעה-חמישה ימים במשך שישה שבועות, ולא חמש פשטידות ביום שלישי ואחר כך כלום. שלחו הודעה לאחרים והציעו את זה – בדרך כלל מישהו לוקח פיקוד ברגע שהרעיון קיים.

2. הצעה מעשית ומסוימת

"תגידו לי אם אתם צריכים משהו" זה אדיב, וכמעט אף פעם לא נענים לזה. הצעה מסוימת היא מתנה. "אני אוסף את הילדים ביום חמישי אחרי בית הספר – 15:00 מתאים?" או "אני אבוא בשבת בבוקר להוציא את הכלב" נותנים למשפחה משהו להגיד לו כן, בלי שיצטרכו קודם לארגן את המחשבות של עצמם.

טיפ מעשי: שלחו את זה בהודעה, ואז תעמדו בזה. להגיע זו כל המתנה.

3. זיכרון כתוב על האדם

כתבו את הסיפור שלכם על האדם שנפטר. הפעם שהוא הסיע אתכם הביתה בסערה. המשפט שהיא אמרה ושאתם מצטטים מאז. הדרך שבה הם הפכו חדר לקל יותר. אם אפשר, כתבו בכתב יד. זו מתנה שהמשפחה לא יכולה לתת לעצמה – רק מי שהכירו את האדם שלהם יכולים להציע אותה.

טיפ מעשי: אל תחכו עד שתמצאו את המילים המושלמות. זיכרון אמיתי שמסופר בפשטות עושה יותר ממחווה רהוטה ומעורפלת. תגידו בו את השם.

4. תמונות שאולי אין להם

עברו על הטלפון ועל התיקיות הישנות שלכם. מסיבת יום ההולדת מ-2014. הנסיעה מהעבודה. התמונה מהחתונה שבה הוא צוחק על משהו מחוץ לפריים. שלחו את העותקים שלכם – מודפסים אם אפשר, דיגיטליים אם זה קל יותר. ייתכן שהמשפחה מעולם לא ראתה אותם.

טיפ מעשי: אם המשפחה כבר אוספת תמונות וזיכרונות במרחב משפחתי פרטי, אפשר להוסיף את שלכם דרך קישור אורח – בלי צורך בחשבון. Glow מציעה ארכיון משפחתי משותף כזה, שבו קרובי משפחה יכולים להעלות תמונות ולכתוב לצידן סיפורים. אם יש גם הודעות קוליות שמורות בטלפון שעוד לא גובו, שווה לשמור גם אותן לפני שהן אובדות.

5. תרומה למטרה שהייתה חשובה לו

מצאו את הארגון שהאדם אהב – עמותת ההצלה לבעלי חיים, בנק המזון, קרן המחקר, הספרייה המקומית. תרמו על שמו, ושלחו למשפחה כרטיס שאומר את זה. זה לוקח פחות מעשר דקות, וזה מחזיר את הערכים שלו לעולם.

טיפ מעשי: בכרטיס, היו מסוימים: "תרמתי להוספיס שטיפל באבא שלכם, כי אני יודע כמה המקום הזה היה חשוב למשפחה שלכם." הפרטים הם מה שגורם לזה לגעת.

6. צמח או עץ קטן במקום פרחים קטופים

פרחים קטופים יפים ונעלמים תוך שבוע. צמח בעציץ, צמח תבלין או עץ קטן לשתול בגינה מחזיקים שנים. בכל פעם שהמשפחה משקה אותו או רואה אותו גדל, הוא נושא קשר שקט לאדם שאיבדו. יש משפחות עם עצים ששתלו לפני עשור, שהנכדים מטפסים עליהם היום.

טיפ מעשי: בדקו אם יש למשפחה שטח פתוח לפני ששולחים עץ. לדירה או לבית קטן, צמח בית שלא דורש הרבה טיפול – ספטיפיליום, סוקולנט – מתאים באותה מידה.

7. חבילת פינוק לשבועות הארוכים שאחרי ההלוויה

התקופה הקשה ביותר היא לא פעם שלושה או ארבעה שבועות אחרי ההלוויה, כשכל השאר חזרו לחיים שלהם והמשפחה רק מתחילה להרגיש את גודל החסר. חבילה קטנה – תה טוב, נר, ספר, כל מה שהייתם רוצים למצוא ביום קשה – שנשלחת אז, ולא ביום השני, יכולה להרגיש כמו מישהו שזכר.

טיפ מעשי: שימו בה כרטיס שאומר בדיוק את זה: "אני יודע שהשבוע הזה אולי שקט יותר מהראשונים. אני עדיין חושב עליכם."

8. הודעה בתאריכים הקשים שיבואו

הכניסו עכשיו ליומן את יום ההולדת של האדם ואת יום השנה למותו. שלחו הודעה בימים האלה – אפילו רק שורה: "חושב עליכם היום. אני זוכר אותה." רוב האנשים נותנים לתאריכים האלה לעבור בשתיקה, כי הם לא רוצים להעלות את זה. המשפחה שמה לב מי זוכר.

טיפ מעשי: לא צריך לומר משהו עמוק. צריך רק לומר.

מה לכתוב בכרטיס

כתבו את השם של האדם שנפטר. זה לבדו מבדיל כרטיס תנחומים מרוב הכרטיסים. אחר כך שתפו זיכרון אחד או דבר אחד שאהבתם בו – אפילו משפט אחד. "אמא שלכם תמיד שאלה על הילדים שלי בשמם. זה היה סוג האדם שהיא הייתה."

הימנעו מ: "הכול קורה מסיבה", "הוא במקום טוב יותר", "לפחות הוא כבר לא סובל". המשפטים האלה, עם כל הכוונה הטובה, סוגרים את האבל שהמשפחה מרגישה. לא צריך להסביר את האובדן או לתת לו משמעות. צריך רק להופיע על הדף ולומר: הכרתי אותו. אני כאן.

הערה על מסורות אבלות שונות

בחלק מהמסורות התרבותיות והדתיות יש מנהגים מסוימים לגבי מה מתאים לשלוח, ומתי. בחלק ממסורות האבלות היהודיות לא נהוג להביא פרחים לבית השבעה – אוכל ועזרה מעשית מתאימים יותר. בחלק מהמסורות בדרום אסיה ובמערב אפריקה לתקופת האבל יש מבנה משלה, שקובע מה רצוי מחוץ למשפחה. אם אתם לא בטוחים, תמיד נכון לשאול מישהו קרוב למשפחה, או מישהו מהקהילה שיודע. לשאול זה לכבד; לנחש עלול לפעמים לפספס.

אם זה קשה לכם

בחירת מתנת תנחומים יכולה לשתק כשחשוב לכם לעשות את זה נכון. ההקלה היא זו: המשפחות שמקבלות את המתנות האלה כמעט אף פעם לא זוכרות אם התבשיל היה מושלם. הן זוכרות מי הגיע, מי אמר את השם, מי חזר חודש אחר כך. אם נתקעתם, שלחו הודעה לבן המשפחה שאתם מכירים הכי טוב ותגידו: "אני רוצה לשלוח משהו שבאמת עוזר – מה יהיה שימושי עכשיו?" רוב האנשים מודים שפנו אליהם ישירות. אם אתם תומכים במישהו שהאובדן שלו מורכב – מוות פתאומי, מוות בהתאבדות, אובדן אחרי נתק ארוך – ואתם לא בטוחים מה מתאים, ב-What's Your Grief יש הדרכה ישירה שנכתבה בדיוק למצבים האלה.

דבר אחד לעשות היום

בחרו אדם אחד שאתם מכירים שנמצא עכשיו באבל – השבוע, החודש, או אפילו השנה, כי לאבל אין דדליין – ושלחו לו הצעה מסוימת אחת. ארוחה. תמונה. הודעה שאומרת את השם של האדם שלו. לא צריך שזה יהיה מושלם. צריך רק שזה יהיה שלכם. ואם האדם שאתם חוששים לאבד עדיין כאן, אבל הסיפורים שלו עוד לא תועדו, לאסוף תמונות וזיכרונות עכשיו – לפני שצריך אותם – היא אחת המתנות המתמשכות ביותר שאפשר לתת למשפחה.