השבועות הראשונים אחרי שהורה נפטר: מה צריך לקרות עכשיו, ומה יכול לחכות

הטלפון עוד מצלצל. מישהו השאיר תבשיל על מפתן הדלת. מצאתם תיקייה של מסמכים שאתם לא מזהים, ואיפשהו בירכתי הראש אתם יודעים שכנראה יש חשבון שצריך לשלם בקרוב, ואין לכם מושג איזה.

ככה נראים הימים הראשונים. אתם לא מפגרים. אתם לא נכשלים. אתם עושים משהו קשה מאוד עם מוח שרץ על הלם ועל מעט שינה, וזה מספיק לעכשיו.

אין סדר נכון אחד לעשות את כל זה. יש משפחות שמטפלות במשימות המעשיות מיד, כי זה נותן להן משהו להיאחז בו. אחרות צריכות לשבת עם האובדן כמה ימים לפני שהן מסוגלות להרים טלפון. שתי הדרכים בסדר. מה שבא כאן הוא דרך לראות מה באמת צריך לקרות עכשיו, מה יכול לחכות שבוע או שבועיים, ומה יכול לחכות הרבה יותר ממה שהלחץ שאתם מרגישים מרמז.

מה חייב לקרות ב-3 עד 5 הימים הראשונים

למספר קטן של משימות באמת יש לחץ זמן. לא כי מישהו יעניש אתכם אם תאחרו ביום, אלא כי הן פותחות את הדלת לכל השאר.

הדחופות ביותר הן אלה:

• לארגן או לאשר את סידורי ההלוויה או טקס האזכרה. בית הלוויות ידריך אתכם ברוב הדברים. אתם לא צריכים לדעת מה אתם רוצים – הם ראו כל סוג של משפחה, בכל מצב של אבל, והתפקיד שלהם הוא לעזור לכם לקבל החלטות אחת בכל פעם.

• להשיג את תעודת הפטירה. ברוב המקומות, בית הלוויות מסדר את זה. הזמינו יותר עותקים ממה שנראה לכם שתצטרכו – בין 8 ל-15 זה מספר מציאותי, תלוי בכמה חשבונות, נכסים ומוסדות היו להורה שלכם. בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ומשרדי ממשלה – כל אחד רוצה מקור משלו. אפשר להזמין עוד אחר כך, אבל הזמנה עכשיו חוסכת זמן.

• לאבטח את הבית. אם ההורה שלכם גר לבד, ודאו שהבית נעול ושלמישהו אמין יש מפתח. אל תבטלו עדיין את החשמל, המים או קו הטלפון – ייתכן שתצטרכו אותם כדי לקבל שיחות ודואר, וביטול מוקדם מדי יכול לסבך דברים.

• להודיע למעסיק, אם ההורה שלכם עוד עבד. הם יגידו לכם אילו מסמכים הם צריכים, ויכולים להתחיל מצדם כל תהליך של מענק פטירה או פנסיה.

• לספר למשפחה הקרובה ולחברים קרובים. זו משימה מתישה בפני עצמה, ועליה בפרק הבא.

אם אתם מטפלים גם בילד קטן, במבוגר תלוי או בחיית מחמד שהייתה בטיפול ההורה שלכם, אלה לא משימות צד קטנות – הן דחופות. קראו להן בשמן, ואם אפשר, בקשו ממישהו מסוים לקחת אותן על עצמו.

אתם לא חייבים לעשות את כל זה בעצמכם. אח או אחות, חבר קרוב או בית הלוויות יכולים לטפל בכמה מהשיחות האלה. להאציל זה לא לוותר. ככה נשארים זקופים מספיק זמן כדי לעבור את השבוע.

אתם לא צריכים לסיים את הרשימה הזאת היום. אתם רק צריכים להתחיל במה שמרגיש לכם הכי דחוף עכשיו.

מה יכול לחכות לשבוע השני או השלישי

יש קטגוריה של משימות שמרגישות דחופות אבל הן לא – ושווה לקרוא להן בשמן, כי תחושת הדחיפות אמיתית גם כשהדדליין לא.

מיון החפצים יכול לחכות. ההחלטה מה לשמור, מה לתרום ומה לתת לבני המשפחה יכולה לחכות. הודעה לקרובים רחוקים ולמכרים יכולה לחכות. סגירת חשבונות שלא צוברים חיובים יכולה לחכות. תכנון מפגש זיכרון מעבר לטקס עצמו יכול לחכות.

אולי תמצאו את עצמכם בשתיים בלילה עומדים מול הארון של ההורה שלכם ומנסים להחליט אילו חולצות לשמור. זו לא החלטה שצריך לקבל עכשיו. אפשר לסגור את הדלת ולחזור בעוד חודש. הארון עוד יהיה שם. החולצות עוד יהיו שם. ואתם תהיו במצב קצת יותר טוב לקבל את ההחלטה הזאת כשלא תהיו בימים הראשונים והחשופים של ההלם.

מיון תמונות ומסמכים באמת קל יותר כשאתם לא במשבר. בימים הראשונים מקבלים החלטות מתוך בהלה – פחד לשכוח, פחד לעשות את הדבר הלא נכון, לחץ מבני משפחה אחרים שמתמודדים באמצעות עשייה. כמה שבועות אחר כך אפשר לבחור לפי מה שבאמת חשוב לכם. לקופסת נעליים של תמונות אין תאריך תפוגה.

להודיע לאנשים: למי, מתי ואיך

לספר לאנשים שההורה שלכם נפטר זו עבודה מסוג משלה. תגידו את המילים האלה הרבה פעמים, והן לא ייעשו קלות יותר, אבל יש מבנה שעוזר.

התחילו באנשים שירצו לדעת מיד: המשפחה הקרובה, חברים קרובים, כל מי שהיה קרוב להורה שלכם וייפגע אם ישמע על זה אחר כך ממישהו אחר. השיחות או ההודעות האלה אישיות וצריכות להרגיש כך – הודעה כתובה זה בסדר אם שיחה זה יותר מדי.

לכל השאר, הודעה כתובה פשוטה עובדת טוב. משהו כמו: "אמא שלי, [שם], נפטרה ב-[תאריך]. טקס זיכרון ייערך ב-[תאריך] – אשתף פרטים נוספים בקרוב. תודה על החום." אתם לא חייבים לאף אחד הסבר ארוך עכשיו.

ברשתות החברתיות: יש משפחות שמפרסמות מיד, יש שמחכות ויש שלא מפרסמות בכלל. כל הבחירות האלה סבירות. אם אתם מפרסמים, שמרו על פוסט פשוט ועובדתי. אתם לא מחויבים לנהל את התגובות של אנשים אחרים בפלטפורמה ציבורית בזמן שאתם באבל.

יש גם שיחות למוסדות – הבנק של ההורה, מרפאת הרופא שלו, חברת הביטוח ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. לשיחות האלה עוזר תסריט פשוט: "אני מתקשר כדי להודיע ש[שם] נפטר ב-[תאריך]. תוכלו להגיד לי מה אתם צריכים ממני ומה קורה עכשיו?" לרוב הארגונים יש תהליך לזה, והם יגידו לכם בדיוק מה לשלוח.

חשבונות, חשבונות בנק וניירת

הסדר חשוב כאן, כי כל צעד נוטה לפתוח את הבא.

מתחילים בתעודות הפטירה. ברגע שיש לכם אותן, אפשר להתחיל להודיע למוסדות הפיננסיים. הבנק יבקש את מספר החשבון ועותק מאושר של תעודת הפטירה. הוא יקפיא או יסגור את החשבון, או יעביר אותו אם אתם שותפים בחשבון. חברות כרטיסי האשראי פועלות בתהליך דומה – הן סוגרות את החשבון ומטפלות ביתרת החוב דרך העיזבון.

אחרי הבנק, הודיעו ל-Social Security Administration (בארה"ב) – בית הלוויות עושה את זה פעמים רבות, אבל ודאו שזה נעשה. בבריטניה אפשר לדווח על מוות לכמה שירותים ממשלתיים בבת אחת דרך שירות Tell Us Once של הממשלה. במדינות אחרות ייתכן שקיים תהליך הודעה מרכזי דומה – שאלו בבית הלוויות מה חל במקום שבו ההורה שלכם גר.

אחר כך באים חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות החשמל, המים והגז. אל תבטלו אותם מיד – תנו לעצמכם זמן לפנות את הבית ולטפל בדואר שמגיע אליו.

לגבי חובות: אם ההורה שלכם נפטר עם חוב בכרטיס אשראי, משכנתה או הלוואות אחרות, אתם לא אחראים לחוב הזה באופן אישי, אלא אם חתמתם כערבים או שאתם שותפים בחשבון. החוב מטופל דרך העיזבון. אם העיזבון לא מכסה אותו, חוב לא מובטח נמחק בדרך כלל. עורך דין לענייני ירושה יכול לייעץ לכם מה חל במצב של ההורה שלכם.

הצעדים המשפטיים משתנים ממדינה למדינה ולפי מורכבות העיזבון. אם להורה שלכם היו נכסים משמעותיים, כמה נכסי נדל"ן או הוראות לא ברורות, התייעצות מוקדמת עם עורך דין לענייני עיזבונות תחסוך זמן ובלבול בהמשך.

אם ההורה שלכם נפטר בלי צוואה או עם הוראות לא ברורות

זה נפוץ יותר ממה שרוב האנשים חושבים, וזה לא משבר – אם כי זה אומר יותר תהליך.

כשאדם נפטר בלי צוואה, במדינה שבה הוא גר יש מסגרת חוקית – ירושה על פי דין – שקובעת מי יורש ומי אחראי לנהל את העיזבון. מי שלוקח על עצמו את התפקיד הזה נקרא מנהל עיזבון (administrator, ולא מבצע צוואה – executor), והוא עובד בדרך כלל מול בית המשפט לענייני ירושה (probate court) כדי לסיים את ענייני העיזבון.

הליך ה-probate יכול להימשך בין שישה חודשים לשנתיים, תלוי במורכבות העיזבון ובמקום. זה לא משהו שצריך לפתור בשבועות הראשונים. מה שכן צריך לעשות מוקדם זה לברר אם בכלל נדרש הליך כזה – חלק מהעיזבונות קטנים מספיק כדי להסתדר בלעדיו.

אם העיזבון מורכב, או שיש מחלוקת במשפחה, עורך דין לענייני ירושה שווה את העלות. רבים מציעים פגישת ייעוץ ראשונה בעלות נמוכה או בחינם, והם יכולים להגיד לכם מהר אם אתם צריכים ליווי מתמשך או שאפשר להסתדר עם רשימת משימות וקצת סבלנות.

לשמור על עצמכם בזמן שאתם עושים את כל זה

אתם לא ישנים טוב. כנראה שאתם לא אוכלים בשעות קבועות. אתם רצים על אדרנלין שבסוף ייגמר, וכשזה יקרה, העייפות תשיג אתכם בבת אחת.

הדברים הקטנים חשובים יותר ממה שהם נראים עכשיו. תאכלו כשמישהו מניח לפניכם אוכל, גם אם אתם לא רעבים. תשתו מים. תישנו כשאפשר, גם אם זה שלוש אחר הצהריים ביום שלישי. תנו לאנשים לעזור לכם במשימות שלא דורשות דווקא את שיקול הדעת שלכם.

האבל בשבועות הראשונים יכול להרגיש כמו הרבה דברים – קהות, כובד פיזי, גלים פתאומיים של רגש, או היעדר רגש מטריד. כל אלה תגובות נורמליות לאובדן. ב-Cruse Bereavement Support יש מידע ברור על איך אבל יכול להיראות בשלביו הראשונים, וחלק מהאנשים מוצאים בו הרגעה כשהחוויה שלהם לא תואמת את מה שציפו.

אם אתם רוצים לדבר עם מישהו, אפשר. ייעוץ באבל הוא לא רק לאנשים במשבר – הוא לאנשים שרוצים תמיכה בזמן שהם נושאים משהו כבד. אם אתם עוד לא מוכנים לזה, גם זה בסדר. אין מועד אחרון לבקשת עזרה.

היום, עשו דבר אחד שהוא רק בשבילכם. התקשרו לחבר. שבו בחוץ עשר דקות. צפו במשהו שלא דורש מכם כלום. זו לא בריחה מהאבל. ככה נשארים מתפקדים מספיק כדי להמשיך.

אם זה מציף אתכם

זה מציף. וזו תגובה סבירה לגמרי למה שאתם עושים.

אם אתם צריכים הכוונה בתכנון הלוויה ובעלויות שלה, ה-Funeral Consumers Alliance הוא מקור עצמאי ולא מסחרי. אם ההורה שלכם היה בטיפול הוספיס, צוות ההוספיס מציע פעמים רבות ליווי באבל גם אחרי – שאלו אותם מה הם מציעים.

לתמיכה רגשית, קווי חירום זמינים גם כשאתם לא במשבר – לפעמים פשוט צריך לדבר עם מישהו שיקשיב. בארה"ב אפשר להתקשר או לשלוח הודעה ל-988 (Suicide and Crisis Lifeline, שתומך גם במצוקה רגשית כללית). בבריטניה ובאירלנד, Samaritans זמינים ב-116 123, בכל שעה ביום ובלילה. למדינות אחרות, באתר findahelpline.com יש רשימת קווים מקומיים לפי מדינה.

אפשר גם לשכור עזרה. עורך דין לענייני ירושה, מנהל עיזבון או מארגן/ת מקצועי/ת יכולים להוריד מכם חלקים משמעותיים מהרשימה. זה עולה כסף, ועכשיו זה אולי מרגיש כמו פינוק. זה לא. זו החלטה מעשית על איך להשקיע אנרגיה מוגבלת בתקופה שבה האנרגיה שלכם בשפל.

אתם לא צריכים לעשות את זה לבד. בקשו עזרה – ממשפחה, מחברים, מאנשי מקצוע. אין פרס על לסבול את כל זה לבד.

דבר אחד לעשות היום

אם אתם יכולים לעשות רק דבר אחד היום, הזמינו את תעודות הפטירה. התקשרו לבית הלוויות ושאלו כמה עותקים הם יגישו ואיך מזמינים עותקים נוספים. כשהם על הקו, שאלו למי הם כבר הודיעו בשמכם – בתי לוויות רבים פונים ל-Social Security Administration ולגופים אחרים כחלק מהשירות, וייתכן שנשאר לכם פחות לעשות ממה שנדמה.

אם תעודות הפטירה כבר הוזמנו, הכינו רשימה קצרה – על נייר או בטלפון – של שלושת החשבונות או המוסדות הדחופים ביותר שצריכים לשמוע מכם. הרשימה הזאת היא נקודת ההתחלה שלכם למחר.

אתם לא חייבים לסיים השבוע. אתם רק צריכים להתחיל.